בואו נשיר את השיר הפשוט של הלחם…
תמיד אפיתי. לחמים, מאפים, לחמניות… תמיד.
בכל משך הזמן שאני מכירה את עצמי במטבח כאדם בוגר, אני זוכרת את עצמי מנפה קמח לתוך מיקסר, מוסיפה שמרים, סוכר, ביצים, מים ומלח, התפחה ראשונה, הוצאת האויר מהבצק, עיצוב, התפחה שניה ואפיה. שעתיים שלוש והכל מוכן.
לקראת גיל 40, או אפילו קצת לפני, הבנתי שמשהו בתזונה אצלי צריך להשתנות, אמנם עסקתי בפעילות גופנית סדירה, בדיקות הדם שלי היו תקינות, אך מאחר ואצלי במשפחה יש עבר של סוכרת ולחץ דם גבוה, ואני בשלושת ההריונות שלי הייתי עם רעלת הריון, הנורה האדומה נדלקה. בכל זאת, כבר גיל 40, צריל להתחיל לחשוב קדימה.
ואז חברה סיפרה לי על אחת מהשיטות בה נמנעים לחלוטין מאכילת דגנים וללא סוכרים כלל שהעיקר בה הוא ירקות, חלבונים ושומן. בהתחלה, מאד התחברתי לשיטה, אך לאחר כשנה של התנזרות מוחלטת מדגנים (כל הקמחים כולם כולל שיבולת שועל) הקילוגרמים התחילו לעלות, ותוך שנה מצאתי את עצמי עם עודף של 8 קילוגרמים והבנתי באיחור שמשהו כאן לא בסדר.
ומאחר ותזונה היא עניין אינדבידואלי לחלוטין, מה שמתאים לי לא מתאים לך והבנתי כי השיטה שעובדת על הרבה, לא עובדת עלי וגם להיפך, אפילו מזיקה לי. ותוך כדי ההחלטה שמתגבשת בתוכי, חברה אחרת סיפרה לי על קבוצה בפייסבוק של לחמי מחמצת, וש"אני חייבת לראות מה הם עושים שם"… כמובן שלא יכלתי להרגיע את סקרנותי, ובכל רגע פנוי מצאתי את עצמי יושבת ולומדת בשקיקה את רזי המחמצת. אמנם היה לי בעבר נסיון לא מוצלח עם מחמצת (מחמצת קשה), אבל הפשטות של הלחמים שנעשו שם (אבל רק לכאורה) עשתה לי משהו ופתחה אצלי דלת ללמידה אינסופית והתפעלות תהומית ממה שרק קמח, מים ומלח יכולים לעשות.
והיום, שנתיים + אחרי גידול המחמצת שלי (בהתחלה היתה לי רק מחמצת לבנה, היום יש לי גם מחמצת כוסמין ומחמצת ללא גלוטן) אני מבינה כמה לחם יכול להיות פשוט מצד אחד ומורכב מאד מצד שני אבל בסופו של דבר, עם קצת סבלנות (הרבה) ולתת לטבע לעשות את שלו, יוצאים בלחם שמורכב מקמח, מים ומלח בלבד (ללא סוכר או שמן, ללא ביצים או שמרים…) קסמים.
אז, בואו נשיר את השיר הפשוט של הלחם…
צנצנת העוגיות - אפיית בוטיק 